מלחמת העצמאות בגליל העליון – מאורעות עיקריים
- נובמבר 1947 – חטיבת לבנוני בפיקוד משה כרמל מוקמת כחטיבה הצפונית. מיועדת לפעול בגליל העליון ומחוז חיפה
- 29.11.1947 – החלטת החלוקה מתקבלת באו"מ למחרת-הרוגים ראשונים. בגליל-המתח עולה.כוננות במנרה ורמות נפתלי. התקוה-משטרת נבי-יושע תרתיע הערבים מלתקוף.
- 22.02.1948 – פיצול חטיבת לבנוני לשתים: חטיבת כרמלי בפיקוד משה כרמל חטיבת גולני בפיקוד משה מונטג (מן) ובהּ – גדוד 11 – אלון וגדודי ברק ודרור (הוצבו בגליל התחתון ובעמקים)
- 11.03.1948 – גדוד אלון עובר לגליל העליון – מתגבר את נפת תל-חי
- 01.04.1948 – נוטרי משטרת הישובים העבריים ממ"ן כפר-גלעדי ואילת-השחר עוברים לפיקוד החי"ש בגליל – כפופים לנפת תל-חי. הנוטרים בדן צורפו אל מחלקת דן של הגדוד השלישי של הפלמ"ח בפיקוד אלכס ורמל.
- כביש עמק החולה – חיוני לשני הצדדים אך אחרי תקופת שקט מתחילים הערבים לפגוע בתחבורה. הבריטים – מתחילים להתנכל למאבטחים היהודים.
- פברואר 1948 – הגדוד השלישי של הפלמ"ח עולה לגליל. גדוד אלון של החי"ש עובר מחיפה לגליל. שניהם כפופים לנפת תל-חי במתכונת חדשה.
- הגדוד השלישי מאבטח התנועה בכבישים: אנשיו נוכחים בשיירות ותופסים גבעות שולטות על נתיבי התנועה (למטולה ולישובי ההר – רמות-נפתלי ומנרה)
- החרפה בכביש הצפון – פיגועים בקרבת נבי-יושע.
- 06.02.1948 – התקפה על שירה מרמות-נפתלי למנרה.שתי משאיות נשרפות.
- 11.02.1948 – כתת פלמ"ח בפיקוד נתיבה בן-יהודה יוצאת מרמות-נפתלי ופוגעת באוטובוס ערבי בעליה לנבי-יושע. זה חלק מהמדיניות של יגאל אלון לשתק את התחבורה הערבית בעקבות הטרור הערבי בכבישים.
הסיבוב החד בדרך למצודת נבי יושע בו פגע הפלמ"ח באוטובוס הערבי
- 19.02.1948 – התקפה על השירה למנרה. 3 הרוגים: יהודה דנגורי (מנרה) משה אלקבץ (פלמ"ח) יצחק מלר (פלמ"ח)
- העליה לנבי-יושע מנותקת. רמות-נפתלי במצור (עולים רגלית ב-"ואדי אינסוף"-נחל זמר,העולה מעמק החולה לרמות-נפתלי)
- סוף פברואר 1948 – הבריטים אוסרים על מאבטחים יהודיים לנוע במשורינים בכבישי הגליל.
- 11.03.1948 – חיילים עירקיים מאיחסניה (בין חולתה לאילת-השחר) מניחים ומוקש בדרך לחולתה. שני חבלני פלמ"ח נהרגים (הנשק שאול וישנבסקי והמתנדב השוויצרי גרהרד וייל).
- 12/13.03.1948 – פעולת גמול לילית באיחסניה והתושבים בורחים לסוריה.
- הבריטים-עוצר והחרמת נשק ומשורינים של מאבטחים.
- 25.03.1948 – מתקבל מידע על ריכוז מאות לוחמים ערביים בקדש ומלכיה כדי לתפוס את מחנה מלכיה ומשטרת נבי-יושע עם עזיבת הבריטים – חלק מתכנית לכבוש את רמות-נפתלי ומנרה.
- זמן קצר לפני הפינוי הבריטי – מפקדת ההגנה מורה לאסוף מודיעין על משטרות הגליל (ממטולה עד חלסה) ולתכנן תפיסתן.
- 01.04.1948 – משטרת מטולה נמסרת לאיציק הוכמן – נציג ההגנה.
- תחילת אפריל 1948 – נסיון אחרון להעלות שיירה לרמות-נפתלי ומנרה. היא נח סמת ליד נבי-יושע. יריות. הרוג אחד. השוטרים בנבי-יושע אינם מתערבים *
- 13.04.1948 – המפקד הבריטי באזור מודיע לנציגי הישובים העבריים על פינוי קרוב ומסירת המשטרות בצפת, חלסה וראש-פינה לערבים* מנסה לשכנעם לעודד את האוכלוסיה האזרחית בצפת להתפנות לאילת-השחר.
- הוראת הפיקוד העליון: "יש לתפוס את משטרת נבי-יושע ללא שהיות מיותרות"
- 15.04.1948 – הבריטים מפנים את תחנות המשטרה באצבע הגליל. אחרי הצהריים- אחרוני השוטרים עוזבים את משטרות חלסה ונבי-יושע ואת מחנה מלכיה.
- רכב ערבי מגיע מיד מקדש והערבים תופסים את משטרת נבי-יושע. התוצאה: ניתוק מנרה ורמות-נפתלי, צליפות על כביש עמק החולה מראש-פינה למטולה וסכנת ניתוק לישובי עמק-החולה.
- 16.04.1948 – הבריטים עוזבים את צפת ומוסרים לערבים את משטרת צפת ואת משטרת הר-כנען.
- 28.04.1948 – הבריטים עוזבים את משטרת ראש-פינה והיא נתפסת ע"י חיל יפת"ח (נוטרים)