חלק קטן מהלוחמים ברח מיד לקניון קדש. אחד הלוחמים העיד, שלא ראה כל נסיגה מסודרת אלא רק בריחה מבוהלת איש איש לנפשו. הוא עצמו נטל את נשכו של אחד הפצועים, השאיר לו רימון והגיע לג'חולה עם שני רובים. אילו היה מתעכב, היה גם הוא נהרג.
חלק נשאר בשטח וניסה לחלק פצועים
הרוב הגיעו אל שמחה זקס ונכנסו לבונקר ותעלת הקשר.
לאחר שעיכב את הנסיגה החליט שמחה זקס, כי חייבים לסגת. פקודת הנסיגה – הקשה בימי חייו. השארת הפצועים בשטח – דבר בלתי נסבל !
הלוחמים נסוגו דרך תעלת הקשר ואח"כ דלגו ממחסה למחסה במורד ההר, כשכדורי הצלפים החמדונים ומגיני המשטרה רודפים אחריהם.
מטרת חלק מהנסוגים היתה להגיע לנקודת האיסוף, שנקבעה מראש – ליד הכביש העולה בהר, האזור נסתר מהמצודה. המגמה הכללית היתה להגיע בחזרה לג'חולה – למרגלות ההר
שמחה זקס, פצוע ברגל ומדלג רק על הרגל הבריאה – נתמך ע"י משה פרחי אמנון מיליקובסקי ואשר שוויצר. הם נסוגו אחרונים,כשצרור מקלע רדף אחריהם.
במורד פוגש שמחה זקס פוגש פצוע עם רסיסים בגב, שהיה במצב אפאתי ומעודד אותו להמשיך לסגת ולהציל את עצמו.
חלק מהנסוגים מגיע אל הפילבוקס. לחלקם נדמה, שיורים אליהם מהפילבוקס – והם בורחים צפונה אל הקניון. מדובר, כנראה ביריות של תגבורת, שעלתה מג'חולה לחלץ אנשים.
