סיפור הקרב מתפרש על פני 11 פרקים להלן.
המג"ד – מולה כהן
הסמג"ד – משה קלמן (עם תחילת מבצע יפת"ח – המג"ד)
מפקדת פלוגה ב' – במשטרת מטולה
המ"פ – יצחק הוכמן (איציק)
פקידת הפלוגה – תרזה לונץ (קלמפרר)
דפנה (הצופים) – בפיקוד
הערבים ביצרו המצודה במס' גדול של קונצרטינות, שהניחו בין הקירות לגדר החיצונית. מס' המגינים עלה עד ל-80 איש. הם הוציאו את הכביש העולה מג'חולה אל המצודה משימוש ע"י פצוץ אחד הקטעים.
כמו-כן הם התחילו לצלוף מצריח המצודה על כביש עמק החולה. הירי לא היה אפקטיבי בגלל המרחק הגדול אך
מחלקה בפיקוד דודו (דוד צ'רקסקי) תצא מג'חולה, תעלה בקניון ואדי ג'חולה (נחל קדש) ותטפס על צלעו הדרומית עד לבונקר, שמדרום למשטרה ושם תיערך.
המ"פ איציק הוכמן ועימו הסמג"ד משה קלמן יעלו ב-"ואדי אינסוף" (נחל זמר) עד סמוך לרמות נפתלי ועימם כוחות ההסחה, הרתק, וההטעיה, שתפקידם לביים התקפה על המצודה
תקלה ראשונה – ביציאה מחולתה. הגיעו 2 משאיות במקום שלוש והיה צריך לעשות את הנסיעה בשני סבבים.
כח החבלנים והפורצים יצא מחולתה לג'חולה בחצות בפנסים כבויים ולאט.
היתה התארגנות קצרה בג'חולה. אורי הורביץ מעיד, ששמע את דודו אומר למג"ד מולה כהן בג'חולה, שהואיל ויש איחור
ב 03:05 – הכוח הדרומי פותח באש עזה של שלושת מקלעי הבראונינג ושל הרתק.. התמונה אינהּ אותנטית כמובן אלא נועדה להמחשה בלבד. גם המקלע אינו בראונינג. מקלעני הבראונינג הונחו לכוון את הירי אל צריח המצודה ולהיזהר לא לכוון לחלק התחתון של הקיר הדרומי, כדי לא לפגוע בהתקפת ההטעיה של מחלקת
חלק קטן מהלוחמים ברח מיד לקניון קדש. אחד הלוחמים העיד, שלא ראה כל נסיגה מסודרת אלא רק בריחה מבוהלת איש איש לנפשו. הוא עצמו נטל את נשכו של אחד הפצועים, השאיר לו רימון והגיע לג'חולה עם שני רובים. אילו היה מתעכב, היה גם הוא נהרג.
חלק נשאר בשטח וניסה
גופות רבות נמצאו בצמדים – אנשים לא נטשו זה את זה וסייעו זה לזה עד מותם.
היה נסיון נואש לגרור פצועים מהקיר עד שנשמעו לפקודתו של דודו לסגת.
החובשים – בועז עמיקם ומלאכי מוסקוביץ' – הספיקו לחבוש מס' פצועים, עד שמלאכי נפצע ברגליו. בועז לא עזב אותו אלא
אנשי פילון נסעו על רכבים כברת דרך קצרה בעליה לנבי יושע, ירדו מהם ועלו ברגל בואדי אינסוף עם כל הכוח הדרומי עד אזור רמות נפתלי. משם פנו צפונה אל הכפר נבי-יושע, עברו בו והתמקמו בשוליו הצפוניים אל מול המצודה, ליד גדר אבנים.
עם תחילת הקרב ירו אל המצודה ופוצצו
הציפיה בג'חולה ובתל-חי
אסתר קל – חברתו של ילי –אליעזר שבט – התעוררה לפנות בוקר ורצה אל השומרות בפתח חצר תל-חי. ציפו לשמוע את תקיעת החצוצרה והנפת הדגל על המצודה אך למעלה – אש, פיצוצים ויריות.
תחושה קשה. ראשוני הנסוגים מגיעים ואח"כ – הפצועים.
יום שלם יעבור
אורגנה בצהרי יום המחרת – 22 באפריל – ע"י איציק הוכמן. כללה את חיילי פלוגה ב' בג'חולה וחולתה וחיילי תגבורת.
המטרה: להביא לרמות נפתלי פחי מים, גנרטור, אלונקות , דלק ותחמושת ולפנות משם את הילדים ואימותיהם ואת הפצועים.
90 איש עלו ב-"ואדי אינסוף" ובראש – איציק
הכוח הצפוני:
חבלנים ופורצים
יוסף אהלי (חבלן)
משה נאמן (חבלן)
אמנון יקותיאלי
צבי הורוביץ
נחמיה ויסוצקי
יובל טולצ'ינסקי
חנן כוכבא
שלמה מזרחי
אליעזר פוטרמן
דוד צ'רקסקי (מ"מ)
אריה ברזילי
מלאכי מוסקוביץ' (חובש)
בועז עמיקם (חובש)
החיפוי
