הערבים ביצרו המצודה במס' גדול של קונצרטינות, שהניחו בין הקירות לגדר החיצונית. מס' המגינים עלה עד ל-80 איש. הם הוציאו את הכביש העולה מג'חולה אל המצודה משימוש ע"י פצוץ אחד הקטעים.
כמו-כן הם התחילו לצלוף מצריח המצודה על כביש עמק החולה. הירי לא היה אפקטיבי בגלל המרחק הגדול אך הרתיע את הנעים בכביש.
משימת כיבוש המצודה הוטלה על פלוגה ב' בפיקוד איציק הוכמן.
מפקדי המחלקות:
דוד צ'רקסקי, פילון פרידמן, מאיר וולפסון, אלכס ורמל, שמחה זקס (מפלוגה א', המ"מ של מחלקת מנרה) – הצטרף בערב הפעולה עם אליעזר בן-נבט, שהתעקש להצטרף לחסימה. משה קלמן פגש את שניהם בעמק החולה ערב ההתקפה וצרפם לכוחות.
בוקר 19.04.1948 – הפלוגה מתחילה להתרכז בחולתה.
טייסת הגליל מספקת תצלומי אויר חדשים מגובהּ רב – קשה להבחין בפרטים חשובים כמו עיבוי הגדרות.
כל הבוקר מבצעים המפקדים תכנון הקרב, הרכבת הכוחות וריכוז ברנים וסטנים מהיישובים.
מכינים תרמילי תחמושת, חומרי נפץ, חגורים וגם ציוד להכנת קפה בבוקר ודגל ישראל להנפה על הבנין.
בחדר התרבות של חולתה – שולחן חול ועליו המצודה (מסבונים) – ע"י יעקב לוינגר, קמ"ן הגדוד.
קצין החבלה הגדודי – ישראל כספין ("סטול") מכין 2 תרמילי חומר נפץ לפריצת הקיר, דרגש עץ בגובהּ 60 ס"מ להשמתם מעל היסודות וצינור בונגלור מלא חומר נפץ – 1.80 מ' עם פתיל קצר.
רוב הכח, שיפרוץ מצפון – מהכשרת הצופים-דפנה.
15:00 – הצגת התוכנית ע"י הסמג"ד משה קלמן לכל הכח.
אח"כ – כל מפקד משנה מציג את שולחן החול והדגם לאנשיו ומסביר התפקיד.
בסוף ההכנות – קלמן דבר לפני כל אנשי הכוח על חשיבות המשימה וסיכויי ההצלחה. דגל ישראל ננעץ בראש הדגם.
למרות שאיציק הוכמן היה מפקד הפעולה, מי שהיה דומיננטי בתדריך – המג"ד משה קלמן
בקרב רוב האנשים: תחושת בטחון. לראשונה- פלוגה תוקפת.
דוד צ'רקסקי – הפגין התלהבות, בטחון רב בהצלחה (לפי סגנו, שמחה זקס הוא אמר: "המצודה-משחק ילדים. בצפת יתחיל להיות חם"). לפי מפקד הרתק – הסמ"פ איתמר איצקוביץ'-ארבל, שנכח בתדריך – פניו של דודו היו מודאגות – הוא הבין, שלפניו משימה מסוכנת וקשה.
משה קלמן- מפקד מנצח ונערץ.
ערב הקרב
פילון פרידמן בקר במטה פלוגה ב' במשטרת מטולה. הבנין היה ריק מרוב האנשים. הוא דבר עם תרזה, פקידת הפלוגה – היתה לו הרגשה קשה. אמר להּ, שהוא מוביל לראשונה לקרב אנשים, שעברו את השואה. הדבר הכביד עליו מאד.